Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 65a

אֵין לִי אֶלָּא יָדוֹ, גַּגּוֹ חֲצֵירוֹ וְקַרְפֵּיפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא'' מִכָּל מָקוֹם!

Traduction

I have derived only a case where the stolen item is found in his hand [yado]. From where do I derive that the same halakha applies if it is found on his roof, in his yard, or in his enclosure [vekarpeifo]? The verse states the repetitive phrase ''if the theft shall be found [himmatze timmatze],'' to indicate that the same halakha applies in any case, i.e., in any location that the stolen item is found.

Tossefoth non traduit

אין לי אלא בידו. פי' שגנבו בידו ממש גגו חצירו כלומר שהכישה במקל מחצירו של בעה''ב ונכנסה לגגו חצירו וקרפיפו ואיצטריך לרבויי חצר לאשמועינן דחצר קונה אף לחובתו דלא תימא כשליח דמיא ואין שליח לדבר עבירה קמ''ל דקונה כדמפרש בפ''ק דב''מ (דף י:) דיש שליח לדבר עבירה היכא דשליח לאו בר חיובא הוא וכן מוכח התם כדפרישית:

אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא אוֹ ''הִמָּצֵא הִמָּצֵא'' אוֹ ''תִּמָּצֵא תִמָּצֵא''; מִדְּשַׁנִּי קְרָא, שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

Traduction

The Gemara answers: If so, if this is all the phrase is coming to teach, let the verse state the identical word twice: Himmatze himmatze, or: Timmatze timmatze. From the fact that the verse varied its wording, one may conclude two halakhot from it: That one is liable to pay double payment regardless of where the stolen item was found, and that a thief pays double payment even if he did not take an oath.

Tossefoth non traduit

ליכתוב או אם המצא המצא או תמצא תמצא. משמע דאורחיה דקרא ליכתוב ב' פעמים תיבה אחת וכן בהחובל (לקמן בבא קמא פה.) גבי ורפא ירפא וקשה. דבריש היו בודקין (סנהדרין דף מ:

ושם ד''ה מדהוה) קאמר גבי גז''ש דהיטב היטב דמופנה מדה''ל למכתב או דרוש תדרוש או חקור תחקור מדשני קרא בדבוריה בהיטב כו' משמע דאי הוה כתב הכי לא הוה מופנה ואמאי אכתי הוה מופנה מדהוי ליה למיכתב או דרוש דרוש או תחקור תחקור וי''ל דאין ה''נ אלא משום דאין יורד לאותה סברא וניחא ליה למנקט כפל לשון השגור בכמה מקומות כמו העניק תעניק נתון תתן (דברים ט''ו:י''ד):

גּוּפָא – אָמַר רַב: קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב. תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין.

Traduction

§ The Gemara returns to the matter itself. Rav says: When a thief makes his payments, the principal is paid according to the value as of the time when he stole it, whereas the double payment and the fourfold or fivefold payment are calculated according to the value at the time of standing trial.

Tossefoth non traduit

גופא אמר רב קרן כעין שגנב. במסקנא דמילתא אמרינן דרב איירי לענין יוקרא וזולא וא''ת ומאי קמ''ל מתניתין היא בריש הגוזל קמא (לקמן בבא קמא דף צג:) כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ואע''ג דמתני' משמע דלענין שינוי איירי כגון עצים ועשאן כלים והתם (דף צו:) נמי קאמר בגמ' כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה לאתויי דר' אלעאי גזל טלה ונעשה איל נעשה שינוי בידו וקנאו מ''מ לענין יוקרא וזולא נמי איירי כדמוכח בסוף המפקיד (ב''מ דף מג.) דמייתי לה איוקרא וזולא וכן פרק כל שעה (פסחים דף לב.) גבי אוכל תרומה דקאמר היכא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא זוזא לא תבעי לך דודאי לפי דמים משלם דלא גרע מגזלן דתנן כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה וי''ל דעיקר רב לא אתא לאשמועינן אלא תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין והא דקאמר מ''ט דרב אתשלומי כפל ותשלומי ד' וה' קא בעי וה''פ אמר קרא גניבה וחיים אחייה לקרן כעין שגנב ומשמע ליה דוקא לקרן ולא תשלומי ד' וה' וא''ת בהגוזל קמא (לקמן בבא קמא דף קה.) דאמר רבא גזל שלש אגודות בג' פרוטות והוזלו ועמדו על ב' והחזיר לו ב' חייב להחזיר לו אחת ותנא תונא גזל חמץ ועבר עליו הפסח אמאי לא מייתי ראיה ממתני' דכל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה כיון דלענין יוקרא וזולא נמי איירי וי''ל דממתניתין דכל הגזלנים לא מצי מייתי דהתם אם איתא לגזילה בעין הויא בת השבה ולהכי כי ליתא נמי בעין משלם כשעת הגזילה אבל גבי אגודה דאם איתא בעין לא הויא בת השבה דהשתא לא שויא פרוטה הוה אמינא דכי ליתא נמי לא משלם אבל מההיא דחמץ ועבר עליו הפסח מייתי שפיר דאילו הוי בעין לא שוי מידי אפ''ה היכא דליתא בעין משלם כדמעיקרא ובפרק כל שעה (פסחים דף לב.) הוי מצי לאתויי מההוא דגזל חמץ דמשלם כדמעיקרא אלא דניחא ליה להביא ההיא דכל הגזלנים שהיא שנויה תחילה ועוד אור''י דמגזל חמץ לא מצי למידק כלל דלפי דמים משלם היכא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא זוזא דה''א דגבי חמץ כי ליתא בעין בעי לשלומי ליה חמץ מעליא כאותה חתיכה שגזל דלפי מדה משלם אבל לא כדמים של שעת הגזילה:

מַאי טַעְמָא דְּרַב? אָמַר קְרָא: ''גְּנֵיבָה'' וְ''חַיִּים''. אַמַּאי קָאָמַר רַחֲמָנָא ''חַיִּים'' בִּגְנֵיבָה? אַחֲיַיהּ לְקֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason, i.e., the source, for this ruling of Rav? The Gemara answers: The verse states: ''If the theft shall be found in his possession alive, whether it is an ox, or a donkey, or a sheep, he shall pay double'' (Exodus 22:3). Why is the Merciful One saying ''alive [ḥayyim]'' in the context of this theft? This juxtaposition serves to teach: When making payment, revive [aḥayah] the principal to the value it had as of the time when he stole it.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא, כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא: כְּחוּשָׁה וְהִשְׁמִינָהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב.

Traduction

Rav Sheshet said: I say that when Rav was sleepy and lying down to rest, he said this halakha. Rav Sheshet meant that this is a careless ruling, as it is contrary to a baraita. As it is taught in a baraita: If the animal was stolen when it was lean and the thief fattened it, he pays the double payment and the fourfold or fivefold payment according to the value of the animal as of the time when he stole it. This shows that the double payment and the fourfold and fivefold payment are applied in accordance with the value of the item at the time of the theft, not its value at the time of trial, as claimed by Rav.

Rachi non traduit

כחושה והשמינה כו'. הגנב פטמה וקשיא לרב דאמר תשלומי ד' וה' כשעת העמדה בדין וקס''ד בין שבחה בין הכחישה הגנב בידים:

Tossefoth non traduit

דתניא כחושה והשמינה כו'. תימה היכי ס''ד דרב ששת שדבר רב בכחושה והשמינה דא''כ היה מגרע כחו של קרן וממילתיה דרב משמע שבא ליפות כחו של קרן ולגרע כח כפל וד' וה' דקאמר אחייה לקרן דוקא כעין שגנב ואחייה משמע לשון יפוי כח וי''ל דאחייה אין לשון יפוי אלא לשון תשלומים וכל דבר שמשלים החסרון שגנב או גזל קרי אחייה וכן משמע בסוף שמעתין דקאמר. טלאים כדמעיקרא [משלם] כפל ד' וה' כשל עכשיו משמע אפי' מעיקרא שויא זוזא ולבסוף ד' דומיא דטלה ונעשה איל משלם כפל כי השתא לפי' ר''י דלקמן ושם אפרש בע''ה ומיהו ר''ת פי' בע''א לקמן דלגרע כח הכפל קאמר רב כשעת העמדה בדין ולא ליפות:

אָמְרִי, מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ''אֲנָא פַּטֵּימְנָא וְאַתְּ שָׁקְלַתְּ?!''

Traduction

The Sages say in response: This baraita is not a refutation of Rav’s opinion, because the thief could say to the owner of the animal: I fattened the animal myself, and will you take for yourself the added value from its fattening? In this particular case, Rav would agree that all payments are in accordance with the value of the item at the time of the theft.

Rachi non traduit

ומשני משום דא''ל כו'. אבל שבחה בדמים שהוקרו בהמות בשוק או שנתפטמה מאליה משלם כפל כי השתא:

Tossefoth non traduit

אנא מפטימנא ואת שקלת. משמע דכשנתפטמה מאליה הוי כשעת העמדה בדין ולפי זה הוה מצי לאוקמי מילתיה דרב כשנתפטמה מאליה ולא הוה צריך לאוקמיה ביוקרא וזולא ומיהו לפי האמת אפי' כשנתפטמה מאליה משלם כפל ד' וה' כעין שגנב כמו בטלה ונעשה איל דאמר לקמן דמשלם כפל ד' וה' כעין שגנב ואפי' שינוי לא קני משום דאמר ליה אטו תורא גנבי מינך דיכרא גנבי מינך הכא נמי כשנתפטמה מאליה מצי אמר ליה אטו שמינה גנבי מינך ודוקא ביוקרא וזולא הוא דקאמר רב כפל ד' וה' כשעת העמדה בדין דלא שייך למימר אטו יוקרא גנבי מינך וטעמא אפרש לקמן בע''ה גבי הא דקאמר טלאים כדמעיקרא דמים כשל עכשיו:

תָּא שְׁמַע: שְׁמֵינָה וְהִכְחִישָׁהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב!

Traduction

The Gemara asks further: Come and hear another baraita that apparently contradicts Rav’s ruling. If the animal was stolen when it was fat and the thief caused it to become lean, he pays the double payment and the fourfold or fivefold payment according to the value of the animal as of the time when he stole it. The double and fourfold and fivefold payments are not paid in accordance with the value at the time of the trial, as claimed by Rav.

Rachi non traduit

והכחישה. הגנב הכחישה בידים בטורח מלאכה או במקל:

הָתָם נָמֵי – מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: מָה לִי קַטְלַהּ כּוּלַּהּ, מָה לִי קַטְלַהּ פַּלְגָא. כִּי קָאָמַר רַב – בְּיוּקְרָא וְזוּלָא הוּא דְּקָאָמַר.

Traduction

The Gemara answers: There too, there is a reason for this exception, because we say of the thief: What is it to me if he killed the animal entirely, and what is it to me if he killed it partially? By causing the animal to become lean, the thief is considered to have started to put it to death. Consequently, when he ultimately kills the animal, he pays the fourfold or fivefold payment according to its value when he first began to weaken it, i.e., at the time of the theft. When Rav says his ruling, he is saying it only with regard to cases of appreciation in value and depreciation in value, not to changes in the animal’s physical state.

Rachi non traduit

מה לי קטלה פלגא. הלכך מההיא שעתא דאכחשה אתחלה לה טביחה:

Tossefoth non traduit

מה לי קטלה כולה מ''ל קטלה פלגא. פ''ה משום דהכחשה אתחלה דטביחה היא וקשה לר''י דלא שייכא הכחשה לטביחה מידי כיון שאם היה הורגה כולה בענין זה לא היה בה דין ד' וה' אלא הכי פריך מה לי קטלה כולה דאין הולכין בתר הדמים דהשתא דקנאה בשינוי ואינה של נגנב אלא בתר מעיקרא שהיתה שלו וה''ה בקטלה פלגא ולפי זה ה''ה בהוכחשה ממילא דמשלם כדמעיקרא דמה לי מתה כולה מה לי מתה פלגא ודאי מתה כולה מאליה יש לחייבו כדמעיקרא שהיתה של נגנב ולא בתר השתא וכי קא משני ומוקי מילתא דרב ביוקרא וזולא לא הוה מצי לאוקמי בכחשה דממילא ועוד אר''י דמצי לפרש בע''א מ''ל קטלה כולה מ''ל קטלה פלגא כלומר אפי' למ''ד אין לשחיטה אלא לבסוף ולא מחייב ד' וה' עד משהו אחרון אפ''ה לא אזלינן בתר חשיבותא דההיא שעתא כפי מה שהוא שוה במשהו אחרון אלא כפי מה ששוה קודם שחיטה א''כ כי קטלה פלגא נמי דהיינו הכחישה לא אזלינן בתר השתא אלא בתר מעיקרא ולפי טעם זה ה''מ לאוקמיה מילתי' דרב בהוכחשה ממילא:

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא, וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי – קֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב; לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַב אַדְּרַבָּה? דְּאָמַר רַבָּה: הַאי מַאן דִּגְזַל חָבִיתָא דְחַמְרָא מֵחַבְרֵיהּ, מֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי, תַּבְרַהּ אוֹ שַׁתְיַיהּ – מְשַׁלֵּם אַרְבְּעָ[ה]. אִיתְּבַר מִמֵּילָא – מְשַׁלֵּם זוּזָא.

Traduction

What are the circumstances of the case referred to by Rav? If we say that initially the stolen item was worth one dinar and in the end it was worth four dinars, and Rav teaches that the thief pays the principal according to the value of the animal as of the time when he stole it, which is one dinar, shall we say that Rav disagrees with this ruling of Rabba? As Rabba says: With regard to this one who robbed another of a barrel of wine, if it was initially worth one dinar and ultimately it was worth four dinars, and after its appreciation the robber broke the barrel or drank the wine, he pays four dinars. If the barrel broke by itself, he pays one dinar. Rabba holds that even the principal is paid according to the time when he broke the barrel.

Rachi non traduit

ולבסוף שויא ד'. בשעה שאבדה מן העולם:

תברה. בידים או שתייה משלם ד' ובהמפקיד (ב''מ דף מג.) מפרש טעמא דכל כמה דאיתיה בעינא ברשותא דמרה קיימא דהא בעי לאהדורה הלכך ברשותא דמרה הוקרה וההיא שעתא דתברה ושתייה הוא דקא גזיל לה אבל איתבר ממילא אמאי מחייבת ליה אההיא שעתא דגזלה וההיא שעתא זוזא הוא דשוייא וגבי טביחה ומכירה הוי כי תברה או שתייה:

אָמְרִי: כִּי קָאָמַר רַב – כְּגוֹן דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָ[ה] וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא; קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין.

Traduction

The Sages say in response that Rav agrees with Rabba with regard to the above case. When Rav says his halakha he is referring to a case where, for example, the item was initially worth four dinars and ultimately was worth one dinar. In this situation, Rav maintains that the thief does not profit from the decrease in the value of the principal. Rather, he pays the principal according to its value as of the time when he stole it, and the double payment and the fourfold or fivefold payment are paid according to the value at the time of standing trial.

תָּנֵי רַבִּי חֲנִינָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַב: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וּבָאוּ עֵדִים – אִם עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ עֵדִים הוֹדָה, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם; וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ עֵדִים הוֹדָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאָשָׁם, וְחוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב.

Traduction

Rabbi Ḥanina teaches a baraita in support of Rav: In the case of a homeowner acting as a bailee, who falsely stated the claim that a thief stole the deposit, and subsequently took an oath as to the truth of his claim, and then admitted that he was lying and that he in fact took the item himself, and at some point witnesses came and testified that the bailee himself had the item, if he admitted his guilt before the witnesses came and testified, he pays the principal and an additional one-fifth, and he must also bring a guilt-offering. But if he admitted his guilt after witnesses came and testified, he pays the double payment and brings a guilt-offering, and his additional one-fifth is covered by his double payment that he pays; this is the statement of Rabbi Ya’akov.

Rachi non traduit

משלם קרן וחומש ואשם. משום שבועה ואין כאן כפל דמודה בקנס פטור:

ואם משבאו עדים. ונתחייב בכפל הודה:

משלם כפל ואשם וחומש עולה לו בתוך הכפל. שהרי חומש לבעלים הוא והוא שקל וע''כ הא דר' יעקב בששוין כאחד החומש והכפל קמיירי דאי הוה כפילא טפי מחומשא לאו חומשא הוי ולא מיפטר ליה עד דמשלם חומש דחומש כפרה דשבועה הוא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source